בריאות העובד

"הדבר היחיד שנותן לכם יתרון על פני המתחרים הינם הלב והנשמה של האנשים בארגון. מפני שזהו המשאב היחיד שאף אחד לא יכול להעתיק" (ביל גייטס)

כבר יותר מ-20 שנה ידוע בקרב ארגונים בעולם כי קידום בריאות וכושר גופני בקרב העובדים אינו עוד סוג של הטבה, כי אם פעילות הכרחית התורמת לארגון ומשפיעה על רווחיותו ועל השגת מטרותיו.
בסוף שנות ה-70 הציגו מספר מודלים את הקשר שבין שיפור כושרו הגופני של העובד ובריאותו לשיפור בהלך רוחו המתבטא במורל, במצב הרוח ובהפחתת הלחץ. שיפור זה תורם גם לשביעות רצון העובד, לנאמנותו לארגון, ליכולותיו הקוגנטיביות, להפחתה בימי המחלה שלו, ומשפיע בסופו של דבר גם על ביצועיו ותפוקותיו.
כמעט 40 שנה אחרי, אפשר לקרוא את אותה מסקנה, שחור על גבי לבן, בדוחות ממשלתיים. למשל, על פי נתונים שנאספו בבריטניה לסיכום שנת 2006, עלה כי:

• ימי מחלה של העובדים הסתכמו ב-164 מיליון ימים.
• ימי מחלה הקשורים בעבודה הסתכמו בכ-40 מיליון ימים (כולל תאונות עבודה ומחלות מקצוע).
• 2.6 מיליון בני אדם שנפגעים מתאונות עבודה ומחלות מקצוע תובעים תשלומי קצבאות בגין אובדן כושר עבודה מדי שנה, מהם 600,000 תביעות מאושרות. 1.4 מיליון עובדים בגילאי 50-59 יצאו לאחרונה ממעגל העבודה ופרשו לגמלאות מוקדמות בעקבות מצבם הבריאותי. מעבר להשלכות הכלכליות של עלויות תשלומי הביטוחים השונים, צמצום במערך כוח העבודה מקשה על העובדים האחרים במשק לעמוד בנטל העבודה ולפיכך נפגעת התפוקה.
• עלות אובדן ימי העבודה למשק הבריטי מוערכת ב-13 מיליארד לירות שטרלינג.

כבר אפשר לקבוע חד משמעית כי לשמירה על בריאות העובד יש חשיבות בהיבט הכלכלי. הנטל הכספי הכרוך באובדן ימי מחלה על המשק היצרני ועל מערך הבריאות משמעותי ביותר.

אז אמנם בבריטניה ניתן מענק למקומות עבודה התורמים לבריאות ורווחת העובדים, ואמנם גישה זו עוד לא אומצה בישראל, אבל נראה שהרוח נושבת גם לכאן, וכבר היום אפשר לראות תוצאות של פעילות להגברת המודעות, הן בתחום הבטיחות והגיהות, שמטרתו שימור בריאות העובדים ומניעת נזקים כלכליים ומזעורם, והן לשיפור בריאות העובד בישראל כתגובה כללית לצורך העולה.
ב-31.1.06 נורתה יריית הפתיחה של המועצה הלאומית לבריאות העובד, בראשותו של פרופ' יוסף ריבק. המועצה תפעל כיועצת למשרדי הממשלה במטרה לשפר את בריאות העובד בישראל.

אז מהי "בריאות העובד" הלכה למעשה?
לאחרונה ערך לארי צ'פמן ((LARRY CHAPMAN, מומחה מוביל בתחום תכניות הרווחה והבריאות במקומות עבודה, ניתוח מקיף של 56 מחקרים שבדקו כדאיות הכנסת תוכניות בריאות למקומות עבודה. התוצאות מראות שעל כל דולר שהושקע בתוכניות בריאות הרוויח הארגון 6 דולר בממוצע. החיסכון התבטא בהקטנת ימי היעדרויות ומחלה ב 25% וכן חסכון בביטוח בריאות. נושא הבריאות בכלל, ובריאות עובדים בפרט, נחלק לשלושה:

1. תזונה - תזונה לא מתאימה של עובדים גורמת למקומות עבודה ברחבי העולם להפסד של עד 20% בתפוקה הכוללת. תופעה זו מתרחשת הן בעקבות תת תזונה על רקע חסרים תזונתיים, המאפיינת כמעט מיליארד עובדים במדינות מתפתחות, והן בעקבות עודף משקל והשמנה, על רקע צריכה של מזון לא בריא, המאפיינת מספר דומה של עובדים, מרביתם במדינות מערביות.
בסיכום ממצאי הדו"ח שהוכן על ידי ארגון העבודה הבינלאומי מנובמבר 2007, שכותרתה הייתה "תזונה במקום העבודה והקשר שלה לבריאות העובדים, בטיחותם ותפוקת עבודתם", הוטבע המוטו כי לתזונה לא מתאימה בכלל ולתכניות הזנה לא בריאות במקומות עבודה בפרט, ישנה השפעה על תחומים רבים הקשורים לבריאות העובדים ולאיכות חייהם: על מצב רוחם, בטיחותם בעבודה, תפוקת עבודתם ועל בריאותם בטווח הרחוק.
דאגה של מעסיקים לתזונה מתאימה של העובדים, נטען בדו"ח, בדומה לדאגה לבטיחותם מפני כימיקלים שונים ורעש בעבודה, מהווה את הבסיס לבטיחותם האישית בעבודה ולעלייה בתפוקה. לפיכך, הצלחה בקידום תחום זה מהווה רצון משותף לארגוני עובדים, לעובדים עצמם, המעסיקים, וממשלות ברחבי העולם.

2. פעילות גופנית - המהדרין יטענו כי אין אורח חיים בריא שאינו כולל פעילות גופנית. בהקשר זה נטען כי חלק ניכר מהבעיות הבריאותיות שפוגעות בתפוקתו של עובד מתחיל, למעשה, במקום העבודה. כאבי ראש, כתפיים, צוואר וגב הם תופעת לוואי המוכרת כמעט לכל מי שמוצא את עצמו מקובע מול מחשב, כאבים אלה מהווים את הגורם השני, לאחר שפעת, לאובדן ימי עבודה בקרב האוכלוסייה הבוגרת מתחת לגיל 45, והם מהווים מרכיב עיקרי בתביעות נגד מקומות עבודה בעולם המערבי בעשור האחרון. וזה עוד לפני שאנו מדברים על השמנה. ישיבה של יותר משש שעות בעבודה, גילה מחקר אוסטרלי באחרונה, מכפילה כמעט את הסיכון ללקות בעודף משקל, הגורם כשלעצמו שלל צרות רפואיות. כשכל זה מתורגם לימי עבודה ולקצב תפוקה מואט בשעות הנוכחות,.מונה השקלים (או הדולרים) מתחיל לספור הפסדים בקצב גובר.
פעילות גופנית נכונה, במינונים מתאימים, מפחיתים משמעותית את תחלואי הגוף ומשפרים פלאים את התפקוד, את הערנות ואת בריאותו הפיזית התקינה של העובד, כמו גם עוזרים לשמור על משקל תקין ומפחיתים סטרס, הגורם השלישי הפוגע בבריאותנו. במחקר שערך לארי צ'פמן עלה כי עיסוק בפעילות ספורטיבית הפחית בחברת BCHydro את ימי ההיעדרות של העובדים מסיבות בריאותיות וע"י כך נחסכו לחברה 1.2 מיליון דולר לשנה. מניתוח של תוכניות בריאות עולה שפעילות גופנית הינה מרכיב חשוב בכל תוכנית. פעילות גופנית הוכחה כיעילה ביותר לשמירה על משקל תקין והקטנת לחץ דם וסוכרת. אגודת רופאי הלב האמריקאית ממליצה על ביצוע של לפחות 30 דקות פעילות גופנית כל יום.
יתרונות שילוב פעילות גופנית בזמן העבודה:

• שמירה על איכות חיים טובה
• שיפור בריאות העובדים
• צמצום היעדרויות בשל מחלות ופגיעות
• מניעת התפתחות מחלות כרוניות
• העלאת המוראל ומצב הרוח של העובדים
• שיפור ערנות וקשב
• יצירת אווירה חיובית במקום העבודה וחוויית שיתוף בין העובדים
• העלאת שביעות רצון העובד ממקום העבודה
• שיפור מודעות ומוכנות להתמיד בפעילות גופנית באופן קבוע

3. סטרס – זה לא סוד שבמצבי סטרס התפקוד הפיזי והנפשי יורד, בוודאי לטווח הרחוק. כחצי מיליון איש בבריטניה סבורים שסטרס הקשור לעבודה גורם להם להיות חולים, ודיווחים מראים שסטרס הוא הגורם השני להפסד ימי עבודה. יותר מחמישית מהעובדים טוענים שהם סובלים מדי פעם מסטרס. בנוסף לכך שהוא מזיק ללב, סטרס עלול להוביל לבעיות כמו מעי רגיז, פסוריאזיס ומיגרנות. תזונה לקויה וחוסר בפעילות גופנית הם שני פקטורים המשפיעים לרעה על מצב הסטרס, בעוד שתזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה מפחיתים את רמות הסטרס וכמובן משפרים את התפקוד הפיזי והנפשי.

לקבלת הצעה לקידום בריאות בארגון שלך,  צור קשר !